טיפול מונע בטרמיטים לפני בנייה: מתי, איך וכמה עולה
טיפול מונע בטרמיטים לפני בנייה הוא הגנה שמבצעים כשהקרקע עדיין חשופה, לפני יציקת הרצפה וסגירת היסודות. בשלב הזה אפשר להגיע לכל נקודה שבה טרמיט תת קרקעי עלול להיכנס למבנה, ואחרי היציקה כבר אי אפשר. בעמוד הזה תמצאו מתי מבצעים, מה עושים בכל שלב, מה כולל הטיפול, איך מתאמים אותו עם הקבלן והמהנדס, וממה כדאי להיזהר.
תיאום מול הקבלן והמהנדס
בודקים את המגרש והתכניות ובונים תוכנית טיפול לפי שלבי הבנייה
- סיור במגרש ובדיקת תכניות
- תכנון חלונות הטיפול
- הצעת מחיר אחרי סיור
תוכן עניינים: טיפול מונע בטרמיטים לפני בנייה
מה זה טיפול מונע בטרמיטים לפני בנייה?
טיפול מונע בטרמיטים לפני בנייה הוא יצירת מחסום מקצועי בקרקע ובנקודות הכניסה של המבנה, בזמן שהבניין עדיין בשלבי בנייה. המחסום נועד להקשות על טרמיטים תת קרקעיים להגיע מהאדמה אל הקירות, הרצפות ורכיבי העץ.
הרעיון פשוט. טרמיטים תת קרקעיים חיים באדמה ובונים מנהרות בוץ כדי להגיע למזון עשיר בתאית, כמו עץ, קרטון וניירות. מבנה חדש הוא יעד נוח במיוחד: יש בו חיבורים בין יסוד לקיר, צנרת שעוברת דרך הרצפה, ולפעמים שאריות עץ שנשכחו בקרקע. טיפול בזמן הבנייה סוגר את הנקודות האלה כשעוד אפשר לגשת אליהן.
בדרך כלל מדברים על שני עקרונות. הראשון הוא מחסום כימי, כלומר חומר הדברה מאושר שמרססים על הקרקע לפי הוראות היצרן. השני הוא מחסום פיזי, כמו רשת או יריעה שמותקנות כחלק מהתכנון ההנדסי של הבניין. אפשר לשלב ביניהם, והבחירה תלויה בפרויקט, בקרקע ובדרישות המהנדס.
האם יש תקן ישראלי לבנייה שמונעת כניסת טרמיטים?
כן. ת"י 6143, "בנייה מונעת כניסת טרמיטים", הוא תקן ישראלי שפורסם על ידי מכון התקנים ב-28 בפברואר 2018 ופורסם ברשומות ב-2 במאי 2018. לפי התיאור במכון התקנים, התקן מפרט שיטות ואמצעים שמטרתם לחסום, ככל האפשר, כניסה נסתרת של טרמיטים תת קרקעיים למבנים חדשים.
לפי אותו תיאור, התקן חל על מבנים כמו בתי מגורים, בתי ספר, גני ילדים ומבני ציבור, ותכנון והתקנה של מחסומי טרמיטים נעשים בהתאם לתכנון ההנדסי. כאן צריך להיות זהירים: האם התקן מחייב פרויקט מסוים תלוי בהיתר, בתכניות ובמה שהמהנדס קבע, ואני לא מחליף את המהנדס. לפני שמתחילים, שאלו אותו ישירות אם התקן חל על הבניין שלכם.
איך טרמיטים תת קרקעיים נכנסים לבניין חדש?
טרמיטים תת קרקעיים חיים במושבות באדמה, ויוצאים מהקרקע דרך מנהרות בוץ כדי להגיע למזון. הם נמנעים מאור ומאוויר פתוח, ולכן הם נעים בתוך חריצים, סדקים ומעברים סגורים שהם בונים בעצמם.
בבניין חדש הנתיבים הנפוצים הם הקו שבין היסוד לקיר, סדקים בבטון, חיבורי התפשטות, מעברי צנרת, ופינות שבהן הרצפה פוגשת את הקיר. כל אחד מהם יכול להיות קטן מאוד, ועדיין מספיק לעובדים של הטרמיט.
אם אתם רוצים להבין מאיפה הם מגיעים בכלל, ומה מושך אותם לחצר ולבית, יש הסבר מסודר במדריך על מאיפה מגיעים טרמיטים.
מה ההבדל בין טיפול מונע לבין טיפול אחרי נגיעות?
טיפול מונע נעשה לפני שהייתה בעיה, כשהקרקע חשופה ואפשר לכסות אותה כולה. טיפול אחרי נגיעות נעשה כשכבר יש טרמיטים בבניין, והוא מתמקד באיתור המוקדים, בקידוח והזרקה או בתחנות פיתיון.
ההבדל המעשי הוא בגישה. לפני הבנייה אפשר להגיע לכל מטר של אדמה. אחרי הבנייה הגישה מוגבלת לשטחים הפתוחים סביב המבנה ולנקודות שקודחים בהן, ולכן העבודה מורכבת יותר ובדרך כלל יקרה יותר לאורך זמן.
זו הסיבה שמי שמתכנן בנייה כדאי שיבדוק את הנושא מוקדם, כבר בשלב התכנון, ולא יחכה לסימנים ראשונים.
מתי בדיוק מבצעים את הטיפול?
הטיפול מתבצע כשהקרקע חשופה ומוכנה, לפני יציקת רצפת הקומה התחתונה ולפני שמכסים את היסודות. אחרי שהבטון יצוק או שהחפירה מולאה, הגישה לקרקע שמתחת למבנה כבר לא קיימת.
בפועל מדובר בכמה חלונות זמן ולא ברגע אחד. הראשון הוא אחרי החפירה והידוק הקרקע, לפני שמניחים מילוי, צנרת ויריעות. השני הוא סביב היסודות ואחרי הנחת הצנרת, לפני היציקה. השלישי הוא אחרי שמחזירים אדמה לצידי הבניין, כדי לסגור גם את ההיקף החיצוני.
הטעות הכי נפוצה היא להזמין מדביר ביום שבו כבר מגיעה משאית הבטון. מדביר שמגיע ברגע האחרון יכול רק לבחור בין שתי אפשרויות לא נעימות: לעבוד בלחץ או לדחות את היציקה. הרבה יותר נוח לקבוע את החלונות האלה מראש בלוח הזמנים של הקבלן.
מה עושים במגרש עוד לפני החפירה?
לפני שחופרים, מנקים את המגרש מעץ ומתאית. גזעים, שורשים, קרשי טפסות ישנים וערימות פסולת עץ הם מזון נוח לטרמיטים, ובדיוק כאן הם נוטים להישאר בתוך המילוי ולהפוך לנקודת משיכה מתחת לבניין.
אם במגרש כבר יש עצים ותיקים או סימני נגיעות, כדאי לדעת את זה לפני שמתחילים. בדיקה מוקדמת של המגרש חוסכת הפתעות, ומאפשרת לתכנן את הטיפול לפי המצב האמיתי בשטח ולא לפי תכנית בלבד. אם אתם רוצים להבין איזה סוגי טרמיטים יש בארץ ומה ההבדלים ביניהם, יש לנו מדריך על סוגי טרמיטים בישראל.
איך מטפלים בחפירה וביסודות?
בשלב החפירה והיסודות מטפלים בתחתית החפירה ובתעלות היסוד, לפי הוראות החומר ולפי הכמות שנקבעה לשטח. המטרה היא לכסות את כל פני הקרקע, כולל הפינות וצידי התעלה, ולא רק את אמצע השטח.
יסודות הם הנקודה שבה הבניין פוגש את האדמה, ולכן כל סדק וכל חיבור בין אלמנטים בטון הם דרך אפשרית פנימה. טיפול טוב מגיע גם לאזורים שקשה לראות, כמו מרווחים בין טפסות לקרקע ופינות שבהן עובדי השלד עוד עובדים.
חשוב גם מה שקורה אחרי הריסוס. אם הקרקע מתערבבת, נחפרת מחדש או נשטפת בגשם חזק לפני שיוצקים, המחסום עלול להיפגע. לכן מתאמים עם הקבלן שאחרי הטיפול לא נוגעים באזור עד היציקה, ואם נגעו, מסירים את השכבה שהופרעה ומטפלים שוב.
איך מטפלים ברצפת הקומה התחתונה ובמילוי?
מתחת לרצפת הקומה התחתונה מטפלים בקרקע או במילוי לפני הנחת היריעות ולפני היציקה. זה השטח הגדול ביותר בבניין, והוא נסתר לגמרי אחרי שהרצפה נוצקת, ולכן אין תחליף לעבודה מסודרת כאן.
אם מביאים חול או מילוי מבחוץ, גם הם חלק מהתמונה. מילוי חדש שמונח מעל קרקע שכבר טופלה משנה את מה שקיים, ולפעמים צריך לטפל גם בו. הפתרון הוא להגדיר מראש בתכנון הפעולות מה מטפלים לפני המילוי ומה אחריו, ולא לגלות את זה באמצע העבודה.
ואם יש רצפה צפה, מרתף או חניון תת קרקעי, הטיפול דורש תכנון נפרד, כי הקירות והרצפה נוגעים בקרקע ברוב שטחם. במקרים כאלה מומלץ לשבת עם המהנדס ולהחליט מה נעשה בכל אלמנט.
למה צנרת וחדירות הן הנקודה הרגישה ביותר?
צנרת שעוברת דרך הרצפה והקירות היא אחת הדרכים הנפוצות שבהן טרמיטים נכנסים למבנה. סביב צינור ביוב, מים או חשמל נוצר לפעמים רווח קטן בין הצינור לבטון, וטרמיט תת קרקעי צריך רק חריץ דק כדי לעבור.
לכן בטיפול מונע מתייחסים לכל חדירה בנפרד. מטפלים בקרקע סביב הצינור לפני היציקה, ובודקים שהמרווח סביבו מטופל או סגור לפי התכנון. אחרי היציקה כבר קשה מאוד להגיע לנקודה הזאת בלי קידוח.
אותו עיקרון חל על פירי שירות, מעברי כבלים, ריצוף מדורג ופינות שבהן שני אלמנטים נפגשים. בשטח אנחנו רואים הרבה פעמים שהמקום שהכי קל לפספס הוא דווקא צינור קטן בפינה, ולא הקיר הגדול. עוד על מה שקורה כשמתגלה נגיעות מתחת לרצפה אפשר לקרוא במדריך על נזקי טרמיטים מתחת לריצוף הבית.
מה קורה אחרי שמחזירים אדמה ומתחילים בגינון?
בשלב הגמר מטפלים בהיקף החיצוני של הבניין, בעיקר אחרי שהחזירו אדמה לצידי הקירות ולפני רצפות חוץ, מדרכות וגינון. זו הדרך לסגור את הפער שבין הטיפול שנעשה בעומק לבין הקרקע שנוגעת בבניין מבחוץ.
הנקודה הרגישה כאן היא עבודות מאוחרות. כשמשתלים עצים, חופרים תעלת השקיה או מניחים משטח עץ ליד הקיר, אפשר לשבור רצועה שטופלה, ולפעמים להוסיף מזון בדיוק במקום שהגנו עליו. לכן כדאי לתעד אילו אזורים טופלו ובאיזה עומק, כדי שהגנן והקבלן ידעו איפה לא להרוס.
ומה עם חצר שקיימת כבר? יש הבדל בין חצר חדשה לבין חצר ותיקה עם עצים. הסבר מפורט על הדברת טרמיטים בגינה יעזור להבין איך מזהים נגיעות מחוץ לבניין.
אילו שיטות יש: מחסום כימי, מחסום פיזי ושילוב ביניהם?
מחסום כימי הוא חומר הדברה מאושר שמרססים על הקרקע או מזריקים בנקודות מוגדרות, לפי הוראות היצרן והיתר המדביר. מחסום פיזי הוא רכיב בבניין עצמו, כמו רשת או יריעה, שמתוכנן להקשות על הטרמיט לעבור. אפשר לשלב את שניהם.
כל שיטה מתאימה למצבים אחרים. מחסום כימי גמיש ונותן כיסוי רחב של קרקע, אבל תלוי בביצוע נכון ובשמירה על הקרקע אחרי הטיפול. מחסום פיזי אינו מושפע מגשם, אבל הוא חייב להיות מותקן ללא פערים, ולכן הוא דורש תכנון והשגחה על העבודה.
אין שיטה אחת שמתאימה לכל בניין. ההחלטה מתקבלת עם המהנדס והמדביר לפי סוג המבנה, הקרקע, מפלס מי התהום ודרישות התכנון. אם אתם מחפשים סקירה כללית של הנושא, העמוד הראשי שלנו על הדברת טרמיטים מסביר את שיטות הטיפול הנפוצות בישראל.
כמה זמן הטיפול המונע מחזיק?
משך ההגנה תלוי בחומר, בשיטה, בקרקע, בכמות הגשמים ובשאלה אם הקרקע הופרעה אחרי הטיפול. לכן אין מספר אחד נכון, וכל הבטחה כללית של שנים רבות בלי לדעת את התנאים צריכה לעורר חשד.
מה כן אפשר לבקש? לשאול את המדביר איזה חומר השתמש, באיזה ריכוז ובאיזו כמות לכל מטר, ומה היצרן כותב על משך הפעילות של החומר. תשובה ברורה לשאלות האלה מראה שהעבודה מתועדת ומחושבת.
וגם אם הטיפול בוצע מצוין, בניין חדש עדיין צריך בדיקה תקופתית. טרמיטים יכולים להגיע מעץ שהביאו אחר כך, מגינון או משכנים. בדיקה שנתית פשוטה בודקת בעיקר סימנים חיצוניים בקירות ובסביבת הצנרת.
כמה עולה טיפול מונע בטרמיטים לפני בנייה?
אין מחיר אחד קבוע, כי העלות נקבעת לפי שטח הבנייה, מספר הקומות והיקף היסודות, כמות החדירות והצנרת, ושיטת הטיפול. לכן אין טעם בהצעה סופית בשיחה קצרה, בלי לראות תכניות או את המגרש.
מה שכן אפשר להגיד הוא איך בונים הצעה הוגנת. בודקים את שטח הקרקע שמטפלים בו, את מספר שלבי העבודה והחזרות לאתר, ואת התיאום עם לוח הזמנים של הקבלן. ביקור באתר והערכת היקף העבודה מתחילים החל מ-350 ₪, ואחריו מקבלים הצעה מסודרת.
אם אתם רוצים להשוות לעבודות אחרות בתחום, מחירון הטיפולים הכללי שלנו מופיע במדריך מחירון הדברה לטרמיטים. חשוב לזכור שטיפול מונע בבנייה חדשה שונה מהדברה בבית שכבר יש בו נגיעות, ולכן המחירים אינם זהים.
האם בטון ובלוקים מגנים על המבנה?
בטון ובלוקים אינם מזון לטרמיטים, אבל הם לא חוסמים אותם. טרמיט תת קרקעי עובר דרך סדקים דקים ובתוך חיבורים, ומגיע אל מה שהוא באמת מחפש: עץ, משקופים, ארונות, פרקט וקרטון גבס, שהנייר שלו מכיל תאית.
לכן הסיכון בבניין חדש אינו הקירות עצמם אלא מה שמחובר אליהם. כל רכיב עץ או חומר תאיתי שנוגע בקרקע או קרוב אליה, כמו משקוף בקומת הקרקע, פרגולה או ארון מובנה, הוא מועמד לנגיעות.
זה גם מסביר למה הטיפול המונע אינו תחליף לתכנון נבון. כדאי להעדיף חומרים פחות רגישים בנקודות הנמוכות, להרחיק עץ מהקרקע, ולתכנן ניקוז טוב שלא משאיר לחות ליד היסודות.
מי מזמין את הטיפול ומי אחראי עליו?
בדרך כלל הקבלן או מנהל הפרויקט מזמין את הטיפול, לפי התכנון ההנדסי ולפי מה שסוכם עם בעל המגרש. אם אתם בונים בית פרטי ויש לכם קבלן, שאלו אותו מראש מי מתאם את המדביר, מתי, ומי מאשר את הביצוע.
בנייה עצמית מוסיפה עומס ניהולי, כי אין גורם אחד שמנהל את לוח הזמנים. במצב כזה כדאי לכתוב רשימת שלבים ולסמן בה את החלונות לטיפול, כדי שלא יוצקים בטון לפני שהמדביר הגיע.
וחשוב להבין שהמדביר אינו מחליף את המהנדס, וגם המהנדס אינו מחליף את המדביר. המהנדס קובע את התכנון והדרישות, והמדביר מבצע ומתעד את הטיפול. כל אחד אחראי על החלק שלו, ושיתוף פעולה ביניהם הוא מה שגורם לעבודה להיעשות נכון.
איך מתאמים את לוח הזמנים עם הקבלן?
הדרך הכי יעילה היא לקבוע חלונות טיפול כבר בלוח הזמנים של הפרויקט, ולא להוסיף אותם בדיעבד. כל חלון כזה נרשם כאבן דרך: איזה אזור, מתי, ומי מאשר שהאזור מוכן.
בדרך כלל הקבלן מעדכן את המדביר כמה ימים מראש שהקרקע מוכנה, והמדביר מאשר מועד. אחרי הטיפול מסמנים את האזור ואומרים לכל הצוותים, מאינסטלטורים ועד חשמלאים, לא לעבוד בו עד היציקה.
ואם אתם מנהלים את הפרויקט בעצמכם, פתחו קובץ אחד שבו כל הטיפולים, התאריכים והתמונות. כך תדעו בכל רגע מה כבר נעשה ומה נשאר.
מה עושים כשיורד גשם או שהיציקה נדחתה?
גשם חזק לפני הטיפול יוצר בוץ שמקשה על הכיסוי, וגשם אחרי הטיפול יכול לשטוף חלק מהחומר או להזיז קרקע. לכן מדביר טוב בודק תחזית לפני שהוא מגיע, ולפעמים מבקש לדחות.
אם היציקה נדחתה בכמה ימים, זה לא בהכרח אומר שצריך לחזור על הכול. מה שחשוב הוא אם הקרקע נשארה כמו שהייתה, בלי חפירות, בלי תנועת כלים כבדה ובלי מילוי נוסף. אם משהו השתנה, מדווחים למדביר, והוא מחליט אם לחזור לאזור.
הכלל הפשוט: כל שינוי בקרקע אחרי הטיפול, אפילו קטן, צריך להגיע לידיעת המדביר לפני שיוצקים.
איך מעדכנים את הצוותים באתר?
בבנייה עובדים הרבה בעלי מקצוע: מסגרים, אינסטלטורים, חשמלאים וצוותי יציקה. כל אחד מהם יכול להפר את האזור שטופל בלי לדעת, רק כי הוא צריך להניח צינור או לעבור עם כלי.
הפתרון הוא תיאום פשוט. מסמנים את האזורים המטופלים בסרט או בשלט, ומעדכנים את מנהל העבודה. מי שחייב להיכנס לאזור מודיע לפני, והמדביר מחליט אם צריך תיקון.
זה נשמע זהיר מדי, אבל בשטח זו הדרך הפשוטה ביותר לשמור על העבודה שכבר נעשתה, בלי לשלם עליה פעמיים.
מה כדאי לבקש מהמדביר בכתב?
בקשו מסמך שמפרט את מה שנעשה: תאריך הטיפול, שם החומר והיצרן, הריכוז והכמות, האזורים שטופלו, והשיטה. מסמך כזה הוא לא סיבה לחשד, אלא פשוט עבודה מקצועית, והוא עוזר גם לקבלן וגם למי שיקנה את הדירה בעתיד.
בקשו גם תמונות מהשטח לפני היציקה. תמונה של קרקע מטופלת סביב צינור, ליד יסוד או בפינה היא עדות שקל להבין, ובנייה מהירה מסתירה את כל זה תוך ימים. כדאי לשמור את התמונות עם הסיכום.
ושאלו מי עשה את העבודה בפועל. ודאו שהרישיון של המדביר מתאים לעבודה במבנים ובשטח פתוח ושאפשר לראות אותו. אנחנו מציגים אותו בשמחה. ואם הטיפול נעשה בשלבים, בקשו רישום נפרד לכל שלב.
מהן הטעויות הנפוצות בטיפול מונע לפני בנייה?
הטעות הראשונה היא לחכות. הרבה בעלי מגרשים נזכרים בטרמיטים רק אחרי היציקה, ואז כבר צריך לקדוח ולהזריק דרך הבטון. זו שיטה לגיטימית, אבל היא יקרה ופחות נוחה ממה שאפשר היה לעשות קודם.
הטעות השנייה היא לטפל רק חלק מהשטח: אמצע הרצפה בלבד, בלי הפינות, התעלות, החדירות וההיקף החיצוני. טרמיט לא מחפש את הדרך הקצרה אלא את הפער היחיד שנשאר פתוח. הטעות השלישית היא להפר את הקרקע אחרי הריסוס בלי לדווח, למשל חפירה לצינור נוסף או הוספת מילוי.
הטעות הרביעית היא לשכוח עץ בקרקע. קרשי טפסות שנקברו, גזעים ושאריות פסולת עץ בתוך המילוי הם מזון מוכן. והטעות החמישית היא לא לתעד. בלי מסמך ובלי תמונות, אי אפשר לדעת מה נעשה, ובמקרה של בעיה בעתיד אין מה להראות.
האם צריך בדיקה גם אחרי שהבית נבנה?
כן, בדיקה תקופתית מומלצת גם אחרי טיפול מונע. הגנה לפני בנייה מקטינה את הסיכון, אבל לא מבטלת אותו לגמרי, ובניין חי ומשתנה: נוסף בו עץ, מחדשים גינה, מכניסים רהיטים ותוספות.
בדיקה מקצועית בודקת סימנים כמו תעלות בוץ על קירות, כנפיים נושרות ליד חלונות בעונת הנחילים, רצפה שמשמיעה קול חלול, ופרקט או משקופים שנראים מתנפחים. הפירוט המלא על סוגי הבדיקות נמצא במדריך על בדק בית לאיתור טרמיטים.
אם נמצאה נגיעות בבניין שנבנה כבר, השיטה משתנה: אי אפשר לרסס קרקע חשופה, ולכן עוברים לקידוח והזרקה או לתחנות פיתיון, לפי הממצאים. הסבר על הדרך הזאת מופיע בעמוד על הדברת טרמיטים עם קידוח.
איך מתאימים את הטיפול לסוגי מבנים שונים?
בית פרטי על יסודות פשוטים מקבל טיפול שונה מבניין מגורים רב קומות, וזה שונה גם ממוסד חינוך או ממבנה תעשייתי. ההבדל הוא בשטח הקרקע, במספר החדירות, בעומק היסודות ובאפשרות להיכנס לשטח בשלבים.
בבניין רב קומות הדגש הוא על קומת הקרקע, המרתף והחניון, וגם על פירי שירות ושרוולי צנרת שמחברים בין קומות. בבית פרטי, ההיקף החיצוני, הגינה והמרפסות הם בדרך כלל החלק החשוב. במבנה ציבור צריך לבדוק גם דרישות של הרשות המקומית.
ומה עם מבנה עם הרבה עץ, כמו פרגולה, גגון או דק? כאן מוסיפים טיפול ותכנון לפי החומר: עץ שנוגע בקרקע הוא מועמד מצוין לנגיעות. התחשבו בזה כבר בתכנון, ולא רק אחרי שהעץ הותקן.
ומה עם שיפוץ או תוספת בנייה לבית קיים?
גם בשיפוץ ובתוספת בנייה אפשר לעשות טיפול מונע, והזמן הנכון הוא כשהקרקע נחשפת. חפירה לתוספת, החלפת רצפה או פתיחת קיר ליד הקרקע מאפשרות לראות מה קורה בפנים, ולטפל בלי קידוח.
זה גם רגע טוב לבדוק אם כבר יש נגיעות בבית הקיים. אם נפתחה רצפה ונמצאו תעלות בוץ או עץ פגוע, עדיף לעצור ולבדוק לפני שסוגרים הכול. הרבה אנשים מגלים בדיוק כך שהבעיה קיימת כבר שנים.
ואם אתם רוכשים נכס ומתכננים שיפוץ, כדאי לקרוא גם על רכישת בית עם נזק טרמיטים, כדי להבין מה לבדוק לפני החתימה ומה אפשר לעשות כשהקרקע נפתחת.
איך מתכננים עץ בבנייה בלי להזמין טרמיטים?
עץ הוא חומר יפה ושימושי, אבל הוא גם מזון לטרמיטים. אם מתכננים פרגולה, דק, גדר עץ או רצפת עץ ליד הקרקע, כדאי לחשוב מראש איך מרחיקים אותו מהאדמה ומנקזים לחות.
העקרונות הכלליים הם בסיס מרים ולא קבור, מרחק מהקרקע, חומרי עץ מטופלים לפי הוראות היצרן, ובדיקה תקופתית של נקודות המגע. ויש סוגי עץ שנחשבים עמידים יותר, אבל אין עץ שאפשר לשכוח ממנו לגמרי.
מי שרוצה לקרוא על עצים עמידים יותר, ועל מה שלא כדאי לסמוך עליו, מוזמן לעיין במדריך על עץ שטרמיטים פחות אוכלים.
איך בוחרים מדביר לטיפול מונע בבנייה?
מדביר ראוי לעבודה כזאת הוא מי שמחזיק ברישיון מדביר שמתאים לעבודה במבנים ובשטח פתוח, מכיר את שלבי הבנייה, ומוכן להגיע בזמן שנקבע מול הקבלן. השאלה הראשונה היא תמיד אם הוא יודע לעבוד לפי התכנון ההנדסי, ולא רק לרסס.
שאלו כמה פעמים הוא צריך להגיע לאתר, מה הוא מתעד, ואיזה חומרים הוא משתמש בהם. שימו לב למי שמבטיח תוצאה מוחלטת או מציע מחיר לפני שראה את הפרויקט: טיפול טוב מתחיל בשאלות ולא במחיר.
אילנית הדברות עובדת עם מדביר מוסמך, ליאור זליקובסקי, בעל היתר 2650. אפשר להתקשר ל-072-397-4856 ולתאם סיור באתר או בדיקה של התכניות לפני שהחפירה מתחילה.
מה בודק מדביר בסיור באתר לפני הטיפול?
בסיור הראשון המדביר מסתכל על הקרקע, על שלב הבנייה ועל מה שנמצא בסביבה. הוא בודק אם יש עצים ותיקים או גדמים, אם נשארו קרשים בקרקע, איך עובר הניקוז, ואילו אזורים עדיין חשופים וניתנים לטיפול.
בנוסף הוא קורא את התכניות כדי להבין איפה עוברת הצנרת, איפה החיבורים בין יסוד לקיר, ואילו אזורים הולכים להיסגר ראשונים. מכאן בונים רשימת נקודות וסדר עבודה, ולא רק מספר מטרים רבועים.
ואם בסיור מתגלה נגיעות קיימת במגרש, אומרים את זה מיד. כדאי לדעת כבר עכשיו, כי זה משנה את הטיפול ואת לוח הזמנים.
אילו שאלות כדאי לשאול את המהנדס?
שאלו את המהנדס אם התקן ת"י 6143 חל על הבניין, אם התכנון כולל מחסום פיזי, ואילו אמצעים הוא מצפה שיבוצעו. שאלו גם מי אחראי לתיעוד, ומה עושים אם מתגלה בעיה בזמן הבנייה.
שאלה נוספת היא מה קורה במקרה של שינוי תכנון באמצע, כמו הוספת מרתף או הזזת צנרת. שינוי כזה עלול לדרוש טיפול נוסף, ועדיף לדעת על כך מראש.
תשובות ברורות מהמהנדס עוזרות למדביר לעבוד נכון, ומונעות מצב שבו כל אחד מניח שהאחר דאג לנושא.
אפשר לעשות טיפול מונע לבד?
לא מומלץ. חומרי הדברה מקצועיים לטיפול בקרקע דורשים הכשרה, ציוד מתאים ורישיון, ושימוש לא נכון עלול לפגוע במי שעובד באתר, בסביבה ובמי התהום. הדברה מקצועית בישראל מחייבת רישיון, וזה לא סתם בירוקרטיה.
מה כן אפשר לעשות לבד, ולעשות טוב: לנקות את המגרש מעץ, לסלק גזעים ושורשים, לא להשאיר קרשי טפסות בקרקע, ולתאם עם הקבלן שהמדביר יקבל חלון זמן אמיתי לפני היציקה. הכנה כזו משפרת את התוצאה ולא עולה כמעט כסף.
וגם אם אתם בונים בעצמכם, אל תנסו לחסוך על מדביר. ריסוס ביתי לא מגיע לעומק, לא מכסה את כל השטח, ולא מתועד.
מה לבדוק כשרוכשים דירה חדשה או מקבלים בית מקבלן?
אם אתם קונים נכס חדש, שאלו אם בוצע טיפול מונע, מתי, באיזה חומר ומי ביצע אותו. מקבלן מסודר אפשר לקבל מסמך שמתאר את הטיפול ואת האזורים שטופלו.
אם אין מסמך, זה לא אומר שלא נעשה כלום, אבל כדאי לבקש הסבר. בדיקה מקצועית לפני קבלת המפתח יכולה לגלות סימנים ראשונים, כמו תעלות בוץ בפינות או סדקים עם בוץ.
ובכל מקרה, שמרו כל מסמך שקיבלתם. מסמך על טיפול מונע חשוב לכם בעתיד, גם אם תמכרו את הנכס או תתבקשו להציג מה נעשה בו.
מה עם טרמיט פורמוסי? האם זה משנה משהו בבנייה?
הטרמיט הפורמוסי הוא טרמיט תת קרקעי שהגיע לישראל ממקום אחר, וזוהה כאן לראשונה ב-2020. בעולם הוא מוכר כאחד הטרמיטים ההרסניים ביותר. לכן מי שבונה באזורים שבהם דווח עליו צריך לשים לב גם לנושא הזה.
בפועל, העקרונות של טיפול מונע לא משתנים: חוסמים כניסה נסתרת מהקרקע ומנקים עץ. אבל כדאי להתעדכן מול הרשות המקומית והמשרד על אזורי הנגיעות. הסבר מלא על המין, על הזיהוי ועל הדיווח מופיע במדריך על טרמיט פורמוסי בישראל.
מקורות המידע
המידע על התקן נלקח מדף התקן ב-אתר מכון התקנים הישראלי. ההסברים המקצועיים כאן הם ידע כללי של איש מקצוע ואינם תחליף לתכנון הנדסי או לייעוץ של מהנדס. אם יש אי התאמה בין הכתוב כאן לבין התכניות של הפרויקט, התכניות והמהנדס קובעים.
שאלות נפוצות: טיפול מונע בטרמיטים לפני בנייה
מה זה טיפול מונע בטרמיטים לפני בנייה?
הגנה שמבצעים בזמן הבנייה, כשהקרקע עדיין חשופה, כדי להקשות על טרמיטים תת קרקעיים להיכנס למבנה דרך הקרקע, היסודות והצנרת.
מתי הכי נכון לבצע את הטיפול?
אחרי החפירה והידוק הקרקע ולפני יציקת הרצפה וסגירת היסודות. בדרך כלל זה כמה חלונות זמן, ולכן מתאמים אותם מראש עם הקבלן.
האם טיפול מונע בטרמיטים חובה בישראל?
יש תקן ישראלי, ת"י 6143, העוסק בבנייה שמונעת כניסת טרמיטים. האם הוא מחייב פרויקט מסוים תלוי בהיתר ובתכנון ההנדסי, ולכן כדאי לשאול את המהנדס.
כמה עולה טיפול מונע לפני בנייה?
המחיר תלוי בשטח הקרקע, בהיקף היסודות, בכמות החדירות ובשיטה. ביקור באתר והערכת היקף מתחילים החל מ-350 ₪, ואחריו מקבלים הצעה.
כמה זמן הטיפול מחזיק?
אין מספר אחד. משך ההגנה תלוי בחומר, בקרקע, בגשם ובשאלה אם הקרקע הופרעה אחרי הטיפול. שאלו את המדביר מה היצרן כותב על החומר.
אפשר לעשות טיפול מונע אחרי היציקה?
אפשר, אבל בדרך אחרת. אחרי היציקה לא ניתן לרסס קרקע חשופה, ולכן עוברים לקידוח והזרקה סביב הבניין ובנקודות רגישות.
מה הסיכון בחדירות צנרת?
סביב צינורות שעוברים דרך הרצפה או הקירות נוצר לפעמים רווח קטן, וטרמיט צריך רק חריץ דק כדי לעבור. לכן מטפלים בכל חדירה בנפרד לפני היציקה.
מה צריך לבקש מהמדביר אחרי הטיפול?
מסמך עם תאריך, שם החומר, הריכוז והכמות, האזורים שטופלו והשיטה, וגם תמונות מהשטח לפני היציקה.
האם צריך בדיקות גם אחרי שהבית נבנה?
כן, בדיקה תקופתית מומלצת. הגנה לפני בנייה מקטינה את הסיכון אבל לא מבטלת אותו, ובניין משתנה עם גינון, רהיטים ותוספות עץ.
האם אפשר לעשות את הטיפול לבד?
לא מומלץ. חומרי הדברה מקצועיים דורשים הכשרה ורישיון, וריסוס ביתי לא מגיע לעומק ולא מכסה את כל השטח. מה שכן אפשר לבד הוא לנקות את המגרש מעץ.
מה הלקוחות שלנו אומרים
ביקורות אמיתיות מלקוחות שחוו את השירות שלנו בשטח
המנהל של אילנית הדברות ודור שלישי למשפחת מדבירים,
מומחה לטרמיטים ומספק שירותי הדברה לכל סוגי המזיקים והחרקים.
רוצים להתייעץ איתי ?
חייגו עכשיו 072-397-4856
מידע נוסף על טרמיטים
זמינות מהיום להיום 
