הרחקת יונים אינה נובעת רק מהנוכחות המטרידה שלהן על הגגות והמרפסות, אלא יש לכך סיבות רבות ומגוונות הנוגעות לנזקים הבריאותיים, האסתטיים והמבניים שהן עלולות לגרום. יונים, במיוחד במרכזי הערים ובאזורים צפופים, מביאות עמן שלל בעיות שיש להתייחס אליהן ברצינות.

1. נזק למבנים: הלשלשת של היונים מכילה חומצה אורית, חומצה אגרסיבית שיכולה להמיס או לפגוע במשטחים שונים, כגון מתכות, שיש, עץ, בטון ואפילו זכוכית. כאשר היונים שוהות זמן ממושך באזורים מסוימים, כמו גגות, אדני חלונות או מרפסות, הנזק החומצתי יכול להחמיר עם הזמן ולגרום להוצאות תיקון משמעותיות. מבנים ישנים עלולים להינזק אף יותר, שכן הם פחות מוגנים מפני החומצה. בנוסף, הלשלשת יכולה לחסום מערכות ניקוז, לגרום להצפות, ולפגוע במערכות החשמל של המבנה.
   
   
2. מחלות: היונים נושאות עמן מגוון מחלות מסוכנות לבני אדם, במיוחד באזורים עירוניים בהם אוכלוסיית היונים גבוהה. בין המחלות הנפוצות שיונים עשויות להעביר ניתן למנות סלמונלה, דלקת קרום המוח, דלקות עור וזיהומים נשימתיים שנגרמים מהנשימה של אבק שנפלט מלשלשת היונים היבשה. מחלות אלו עלולות להיות מסוכנות במיוחד לאנשים עם מערכת חיסונית חלשה, ילדים וקשישים.
   
   
3. טפילים: מלבד המחלות, יונים יכולות להיות נשאיות של טפילים כמו כיני יונים, פרעושים וקרציות. הטפילים הללו עשויים להתפשט לאזורים בהם היונים מקננות, להיכנס לבתים או לעסקים, ולגרום לגירויים בעור, אלרגיות ולעיתים גם להדבקה במחלות נוספות.
   
   
4. לכלוך וריח רע: נוכחות יונים גורמת ללכלוך רב. הלשלשת שלהן מכסה משטחים רבים כמו חלונות, קירות, ומכוניות, ויוצרת מראה לא אסתטי. בנוסף לכך, הצטברות של לשלשת באזורים מסוימים יוצרת ריחות רעים ובלתי נעימים שיכולים להפריע לתושבי האזור ולעוברים והשבים. במיוחד בקיץ, כשהטמפרטורות עולות, הריח עלול להחמיר.
   
   
5. רעש: מעבר לנזקים הפיזיים, היונים עלולות להפריע לרוגע ולשקט בסביבה. כאשר יונים מקננות על גגות או במרפסות, הן יוצרות רעש טורדני, במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות, כשהן מתחילות לפעול.

כל אלו מובילים לכך שאנשים רבים, בעיקר באזורים עירוניים וצפופים, מחפשים פתרונות יעילים להרחקת יונים מהסביבה שלהם. הרחקת יונים אינה רק עניין של נוחות או אסתטיקה, אלא פתרון הכרחי לשמירה על בריאות הציבור, הניקיון, והנזק הכלכלי שיכול להיגרם למבנים ולשטחים חקלאיים.

*לעוד מידע על שירותי פינוי קן של יונים בקישור

1. מסתור הכביסה – זה אולי המקום הכי נפוץ למציאת לשלשת יונים. בדרך כלל היונים מסתתרות במסתורי כביסה של בתים פרטיים ומשותפים, ובמקרים אלו תזדקקו לשירותי ניקיון וגם להרחקת יונים מקצועי, שיסלק את הקן ויתקין רשת צפופה למניעת חזרתן.
2. גגונים וגגות רעפים – גגונים ופרגולות הן בין המקומות המועדפים על היונים. ישנו גם צורך לעשות ניקוי גגון מצואה של יונים. 
3. אדן החלון – יונים נוהגות לקנן על אדן החלון. אם הן שם, אתם יכולים היות בטוחים שגם השאריות שהן מותירות אחריהן יהיו שם.
4. שטחים משותפים בבנייני מגורים – יונים נוהגות להתמקם בשטחים משותפים בבנייני מגורים, בעיקר בגגות, אך גם באזורים נוספים. אם יש בעיית יונים בבניין משותף, כדאי לסרוק את כולו ולבצע הרחקת יונים וניקוי לשלשת יונים באופן יסודי.

יונים יכולות למצוא את דרכן לתוך בתים או עסקים דרך מגוון נקודות כניסה, לעתים קרובות כדי למצוא מחסה או מקומות קינון. יש מספר אזורים שבהן אתם עלולים להיתקל בהן:

• אדני חלונות – חלונות פתוחים או לא מוגנים מספקים גישה נוחה, מה שהופך את אדני החלונות למקום מנוחה מועדף.
• מרפסות – חללים אלו מציעים מקום רב לקינון ולעיתים עמוסים בפריטים היוצרים מקומות מסתור נעימים.
• ארונות כביסה – במיוחד אם הם ממוקמים במרפסת, אלה יכולים להיות מושכים בשל החמימות והבידוד שהם מספקים.
• חדרי מכונות – ממוקמים לרוב על גגות או בחלקים מבודדים של מבנים, ומציעים חום והגנה מפני פגעי מזג האוויר.
• מעליות בבניין משותף: פחות נפוץ, אבל מידי פעם ניתן למצוא יונים בפנים כשהן נכנסות דרך דלתות פתוחות או נקודות כניסה סמוכות לגגות.
• פתחי מרזבים בגג – חללים צרים אלו מהווים מקומות מסתור ואזורי קינון אידיאליים.
• חריצי גג או מקומות מסתור – יונים מוצאות לעתים קרובות מחסה מתחת לאריחים רופפים או מרווחים אחרים שהן מוצאות בגג.
• גגות רעפים – המרווחים והחפיפות בין הרעפים מספקים שטחי קינון מצוינים.
• פתחי אוורור ותעלות אוורור – יונים יכולות להיכנס לבניינים דרך פתחי אוורור או צינורות לא מוגנים, ולעתים קרובות מחפשות את המקומות האלה לקינון.

מניסיוני, יונים להיות מלאות תושייה במציאת נקודות נסתרות לקינון או מנוחה, מה שמחייב לבדוק באופן קבוע אם יש סימנים לקינון או לינה באזורים אלה. למרות שהן לא מסוכנות, אני תמיד מציע להיעזר בשירותים מקצועיים של לוכד יונים מקצועי ומנוסה. כמו כן, חיוני לאתר את אזורי הקינון, אם נדרש, יש לבצע פינוי קן יונים עם גוזלים, וכן לנקות ולחטא את אזורי הקינון.

בדרך כלל ניתן למצוא כנימות על צמחיה צעירה רכה ובחלק התחתון של העלים. סימני הצמח עשויים להעיד על נוכחותן:

• לכנימות יש חלקי פה מוצצים מנקבים. מינים מסוימים מחדירים רעלים לצמח כשהם ניזונים. רעלים אלה יכולים לגרום לרקמה להתעוות.
• טל דבש, הפרשתה הדביקה של הכנימה, עשויה להימצא גם היא על משטחי הצמחים. טל הדבש דומה למשקה ממותק שנמזג על עלי צמח שהתייבשו ויש לו מראה ותחושה דביקים.

הצעד הראשון בפתרון הבעיה הוא לקבוע באיזו כנימה מדובר. ישנם מינים רבים ושונים של כנימות, והאסטרטגיות השונות להדברתן יכולות להשתנות עם כל מין.

אין אחד שלא מזהה אותה. הציפור השחורה עם המקור הכתום, שמנקה את החצרות מתולעים וגוזלים, אבל למרות גודלה הקט יחסית, לא נרתעת מניקור עורבים, חיות מחמד ואפילו בני אדם.

כן, מיינה יכולה לנקר גם בבני אדם. דוגמה לכך היא לקוח שלא הצליח להתמודד עם מיינה טורדנית. בכל פעם שרצה לתלות כביסה על החבלים שמחוץ לחלון, המיינה ניקרה את ידיו. כדי לפתור את הבעיה, היינו צריכים לאתר את הקן שבנתה בצינור שיצא מקיר הבניין ולאטום אותו כדי למנוע ממנה לשוב. זו רק אחת מהשיטות לסילוק מיינות, אבל ככל שרבים המקרים של מיינות טורדניות, כך גם מגוון שיטות הטיפול וההתמודדות גדלות.

ורק כדי לסבר לכם את האוזן, אספר שלפי אתר הצפרות הישראלי, אוכלוסיית המיינות היא השישית בגודלה מבין כל סוגי הציפורים בישראל נכון לשנת 2023. אתם מתחילים להבין את גודל הבעיה?

אז אם נתקלתם במיינות בסביבת מגוריכם, כדאי שתדעו איך למנוע את הפלישה שלהן. אם הן כבר סימנו אתכם, כדאי שתזמינו מומחה שיסייע לכם בהרחקת מיינה מקצועית ויעילה.

חללים לחים, רטובים, חשוכים וצרים הם בתי הגידול האהובים על הג'וקים. הם מעדיפים להסתתר במרווחים קטנים מאוד, כשבמהלך היום גם הבוגרים וגם הנימפות הצעירות מתקבצים יחד ותופסים מחסה במגוון מקומות, ביניהם:

• בתוך הקירות או בתוך תקרה אקוסטית/ מונמכת
• החלק האחורי של המקררים, התנורים או מדיחי הכלים
• תשתיות אינסטלציה
• בתוך חריצים
• בארונות

אזורים אידיאליים לשגשוגם של ג'וקים בחלל הבית כוללים את חדרי האמבטיה, השירותים ואזורי הכנת המזון, כלומר, המטבח. ככל שהאזור מספק לג'וקים מסתור טוב יותר, כך הוא הופך להיות אידיאלי יותר עבורם.

אם יצא לכם להיתקל בג'וקים באסלה, אתם לא לבד. הופעת ג'וקים באסלה די נפוצה, בעיקר משום שהם נמשכים במיוחד למקומות מסתור לחים. הם מחפשים אחר מזון ומים, מה שמוביל אותם באופן טבעי אל תשתיות הביוב, ואם בטעות השארתם חלון פתוח, הם ימצאו את דרכם גם משם.

מהניסיון הרב של המדבירים שלנו, ניתן להצביע על ארבעה סוגים מרכזיים של ג'וקים שנפגוש בביתנו, כשלשניים מאותם ארבעה יש יכולת תעופה:

תיקן אמריקאי – בעל אורך ממוצע של 4 ס"מ וגובה של 7 מ"מ, צבעו חום, בעל גוון בהיר בחלק הגבי של חזהו. לאמריקאי זוג מחושים ארוכים ביחס לגופו, רגלי הליכה זיפיות, כשבכל עיניו כ-2,000 יחידות ראיה המקנות לו יכולת ראיה גבוהה בחשיכה. יכולת התעופה שמורה לתיקנים אמריקאים מבוגרים המאפשרים להם תעופה למרחקים קצרים. מסוגלים לעופף מעץ לתוך בית בו החלון פתוח.

תיקן גרמני – בעל צבע אדום-כתום ואורך של עד שתי ס"מ בלבד. בעל יכולות מסתור גבוהות. על אף שלתיקן הגרמני ישנם כנפיים, יכולות התעופה שלו מוגבלות ומצומצמות.

תיקן מזרחי – התיקן המזרחי מהווה את אחד המינים הגדולים בעולם התיקנים, כשאותו נראה לרוב במקומות לחים. מדובר על תיקן בצבע חום-אדום כהה, כשהזכרים גדלים לאורך של 25 מ"מ. לזכר ישנן כנפיים מפותחות יותר לעומת הנקבה, לה כנפיים קצרות יותר, אך גם כאן מדובר בסוג של תיקן ללא יכולת תעופה.

תיקן פסים חום – תיקן פסים חום דומה בגודלו לתיקן הגרמני, כשצבעו דומה לזה האמריקאי. תיקן פסים חום הוא הסוג השני של תיקן המסוגל לעוף. לא פעם, בעת גילויים הם ישתמשו בתעופה בכדי לברוח מאותה נקודה.

כשאנו באילנית הדברות מגיעים לבתים בהם נראו עכברים בתוך ומחוץ לבית, נוכל להצביע לאחר סריקה קלה על מספר סימנים בולטים להימצאותם שם. לאלו שכבר נתקלו בעכברים בעבר, אותם סימנים מקדימים מאפשר להם לזהות בעצמם כי מדובר בעכברים.

כמו מכרסמים אחרים שעלולים להתמקם בבית או בחצר שלנו, גם העכברים ישאירו ברחבי הבית ובמקומות המסתור שלהם גללי צואה של עכברים. לרוב יהיה מדובר בגללים קטנים ממש בגודל של גרגירי אורז בצבע חום.

סימנים מובהקים נוספים, הנחשבים בעיני רבים מלקוחותינו למבחילים ממש, הם מקרים בהם אותם עכברים מגיעים לאריזות ושקיות מזון בבית ומכרסמים בהם. הגעתם לאותן אריזות ושקיות יכולה להתרחש בתוך ארונות והמזווה ואף בהגעה שלהם למזון שנמצא על גבי השולחן או הדלפק במטבח.

מלבד מזון, עכברים בבתים נוהגים בחלק מהמקרים לכרסם גם חוטי חשמל וכבלים שונים. בחלק מהמקרים כרסום החוטים והכבלים יוביל לפגיעה בהם עד לכדי הצורך להחליפם בחוטים וכבלים חדשים.

סימן נוסף שחשוב לנו לתת עליו דגש, מתרחש לרוב בשעות הלילה. שעות בהן העכברים בתוך הבית יהיו פעילים, כשמתוך אותו שקט יש ותשמעו רעשי כרסום ואף רשרוש בתוך שקיות שונות.