פירתרואידים – מדבירים בזהירות!
המלחמה נגד החרקים והמזיקים נמשכת כבר עשרות ואפילו מאות שנים, כאשר מדור לדור המדבירים שואפים לשפר ולשדרג את שיטת הטיפול כנגד האויב המושבע. בין חומרי ההדברה הנפוצים ביותר כיום ניתן למצוא את הפירתרואידים, אשר זכו לפופולריות רבה בשל יעילותם והרעילות הנמוכה יחסית שלהם לאדם.
חומרים אלו סינתטיים ודומים במבנה לפירתרין שמקורו בצמחי חרציות, ונחשבים לבעלי רעילות נמוכה יחסית לאדם, ומתאימים להדברה בשלל מקומות שונים.
במאמר זה נסקור מדוע הם נחשבים לאחד מחומרי ההדברה המובילים בשוק, איזה חרקים ניתן להדביר איתם ואיך עושים זאת נכון.
מציגים רישיון, מסבירים איזה חומר משתמשים בו, ומתאימים את הטיפול למי שגר בבית.
פירתרואידים הם קוטלי חרקים המשמשים כחומר הדברה העיקריים בישראל ובעולם, עשויים מתרכובות אורגניות סינתטיות שדומות במבנה הכימי ופועלות באופן זהה לפירתרין. הפירתרין מופק מצמחי חרציות, והפירתרואידים עצמם מיוצרים באופן מלאכותי, והם רעילים כנגד חרקים.
החומר פועל בצורה כזו שהוא משבש את תפקוד מערכת העצבים של החרק, באמצעות הפרעה ביצירת האות העצבי.
עם השנים חומרי הדברה מסוכנים כמו זרחן אורגני יצאו מכלל שימוש, ומאז חלה עלייה בשימוש בחומרי הדברה פירתרואידים לשימוש ביתי, מקצועי וציבורי. הם מתאימים לשימוש בבתי מגורים ובסביבה שיש בה אדם, בעלי חיים וצמחייה, הודות לרמת הרעילות הנמוכה.
בשנים הקודמות היו שימוש בחומרים רעילים יותר כמו זרחנים אורגניים או קרבמטים, כיום החומרים הללו אסורים לשימוש בגלל רעילותם לאדם ולסביבה.
למרות שחומר ההדברה רשום ומאושר לשימוש ונחשב לבעל רעילות נמוכה יחסית לאדם, עדיין צריך לקחת לזכור שמדובר בחומר הדברה ולכן יש לנקוט במשנה זהירות, גם כדי להפיק את המיטב מהטיפול, וגם כדי להגן על הסביבה.
פירתרואידים ופירתרינים נחשבים לחומרי הדברה עם רמת רעילות נמוכה יחסית, בהשוואה לשאר חומרי הדברה סינתטיים. בישראל לא נרשמו מקרים של הרעלה בעקבות שימוש בפירתרואידים, זאת מאחר והשימוש בחומרים התבצע בצורה מקצועית ונכונה.
לצד זאת, צריך לקחת בחשבון שחשיפה לרמות גבוהות מהחומרים עלולה לגרום לתסמינים מסוימים כמו: סחרחורות, כאבי ראש, בחילות. במקרים קיצוניים של חשיפה גבוהה במיוחד לחומר, עלולה להתרחש הרעלה, שתבוא לידי ביטוי בהתכווצות שרירים, פרכוסים ועד אובדן הכרה.
ההמלצה היא להזמין מדביר מקצועי עם תעודת מדביר בתוקף, ובכך להבטיח שהשימוש בחומרים מתבצע בצורה אחראית, בטוחה ונכונה.
לפי הסקירה של משרד הבריאות על פירתרואידים, פירתרואידים הם קבוצה של קוטלי חרקים סינתטיים, הדומים במבנה ובאופן הפעולה לפירתרין שמקורו בצמחי חרציות. הם פוגעים בתפקוד מערכת העצבים של החרק.
בעשורים האחרונים השימוש בהם עלה, בין השאר בעקבות הירידה בשימוש בזרחנים אורגניים. הם משמשים בחקלאות, בבית, בגינה, בטיפול ביתושים ובתכשירים לחיות מחמד.
בפרסומים רבים כותבים שפירתרואידים הם חומר טבעי מפרח החרצית. זה לא מדויק. הפירתרין הצמחי הוא החומר הטבעי, והפירתרואידים הם חומרים מלאכותיים שנוצרו בהשראתו. לפי משרד הבריאות, הם יציבים יותר בסביבה ורעילים יותר לחרקים וליונקים מהפירתרין הצמחי.
ההבחנה חשובה: מי שמניח ש"טבעי" אומר "בלי סיכון" עלול להזניח אמצעי זהירות. לכן גם בעמוד הזה נדבר על פירתרואידים כחומר הדברה מאושר בעל רעילות נמוכה יחסית, ולא כחומר ללא סיכון. ראו גם הדברה ירוקה.
לפי סקירת משרד הבריאות, פירתרואידים נחשבים בדרך כלל לבעלי רעילות נמוכה יחסית לחומרי הדברה סינתטיים אחרים. בחשיפה לרמות גבוהות עלולים להופיע חוסר תחושה, עקצוץ או צריבה בעור, והם יכולים להימשך כמה שעות.
בהרעלה קשה יותר דווחו התכווצויות שרירים ושינויים בהכרה. דווחו גם תגובות אלרגיות. לגבי סרטן, ממחקרים בבעלי חיים שאכלו כמויות גדולות מאוד עולה חשש, אך לפי המסמך לא ניתן להסיק מכך על סיכון בבני אדם.
לפי משרד הבריאות, דרך החשיפה העיקרית היא אכילת מזון. חשיפה דרך הנשימה והעור אפשרית זמן קצר אחרי ריסוס שדות או ריסוס יתושים.
בבית נחשפים בעיקר דרך קוטלי חרקים ביתיים, תכשירים לפרעושים וקרציות בחיות מחמד ותכשירי הדברה לגינה. זמן מחצית החיים של החומרים קצר, יום עד יומיים לפי המסמך, ולכן עיקר החשיפה נמצא בזמן קצר אחרי השימוש.
חיות מחמד רגישות לחומרים האלה בצורה שונה מבני אדם. חתולים רגישים במיוחד לחלק מהפירתרואידים, ולכן תכשיר לכלבים שמכיל חומר כזה עלול להיות מסוכן לחתול. גם דגי נוי ובעלי חיים במים רגישים מאוד.
לפני טיפול בבית שיש בו חיות, סיפרו למדביר בדיוק מי גר איתכם: חתול, כלב, ציפור או דגים. הוצאת אקווריום, כיסויו או כיבוי המשאבה במהלך הטיפול הן צעדים נפוצים, והמדביר צריך להנחות אתכם. עוד בנושא בטיחות ראו הדברה בטוחה.
לפי המלצות משרד הבריאות, בהדברה בתוך הבית יש לפנות ילדים, לאסוף ולהרחיק צעצועים, לכסות מזון לפני הריסוס ולאוורר את החדר בזמן הטיפול ואחריו. חומרי הדברה יש לאחסן מחוץ להישג ידם של ילדים בתווית המקורית.
אם יש תינוק, תינוקות זוחלים ומכניסים חפצים לפה, ולכן כדאי לשאול כמה זמן להתרחק מהחדר ומתי אפשר לנקות משטחים. אל תסתפקו בתשובה כללית, וראו גם הדברה לא רעילה.
שימוש חוזר ונרחב בחומר אחד עלול ליצור עמידות באוכלוסיות חרקים. בפשפשי מיטה, למשל, עמידות לפירתרואידים מתועדת היטב בעולם, ולכן טיפול בהם דורש שילוב שיטות. בג'וקים ויתושים עמידות גם היא מוכרת.
זו הסיבה שמדבירים מקצועיים מחליפים חומרים ושיטות, ולא חוזרים על אותו ריסוס. אם ריססתם בעצמכם כמה פעמים והמזיק חוזר, ייתכן שמדובר בעמידות. ראו הדברת פשפשי מיטה והדברת תיקן אמריקאי.
נגד יתושים משתמשים בפירתרואידים בריסוס צמחייה ופינות מוצלות שבהן היתושים נחים. החומרים האלה פוגעים גם בדבורים ובחרקים מועילים אחרים, ולכן חשוב לא לרסס צמחים פורחים וליד כוורות.
דגים וחיות מים רגישים מאוד, ולכן אין לרסס מעל בריכות ומקווי מים. הצעד הטוב ביותר נגד יתושים הוא עדיין ייבוש מים עומדים, כפי שמפורט במלכודת יתושים IN2Care.
בעסקים משתמשים בחומרים האלה בטיפולים מונעים נגד ג'וקים, נמלים, זבובים ומכרסמים סביב המבנה. בעסק של מזון הדרישה היא להשתמש רק בחומרים רשומים, ולתעד כל ביקור.
בגני ילדים ובמוסדות חינוך צריך תיאום מראש, פינוי ילדים, ניקוי משטחים לפי הנחיות ופתיחת המקום רק אחרי האוורור. הדרישות המלאות לעסקים מפורטות בתיק הדברה לעסק.
לפי המלצות משרד הבריאות, בהזמנת הדברה יש לוודא שהמדביר מוסמך, ושהוא משתמש בחומרים מותרים בלבד, ולדרוש עותק מיומן ביצוע ההדברה. היומן מפרט איזה חומר שימש ואיפה.
בדקו גם את הרישיון במאגר המדבירים. הסבר מלא על הבדיקה מופיע במדביר מורשה. מדביר שמסרב לפרט איזה חומר הוא משתמש בו ראוי לספק.
מאווררים את החדר, שומרים על ילדים וחיות מחוץ לאזור המטופל בזמן שהמדביר הורה, ולא מנקים משטחים מטופלים לפני הזמן שנקבע. כלי אוכל וצעצועים שנחשפו נשטפים לפני שימוש.
פירות וירקות נשטפים במים ובסבון לפני האכילה, בהתאם להמלצת משרד הבריאות. אם מופיעים תסמינים כמו עקצוץ, בחילה או סחרחורת, פנו לרופא או למרכז למידע בהרעלות.
בהשוואה לזרחנים אורגניים שירד השימוש בהם, פירתרואידים נחשבים לבעלי רעילות נמוכה יותר לאדם. בהשוואה לשיטות כמו פיתיון ג'ל או מלכודות, הם פועלים בעיקר במגע וביציבות על משטחים, ולכן הם מתאימים לשימושים אחרים.
אין חומר מושלם. לכל חומר יש יתרונות, חסרונות ומגבלות, וההחלטה אמורה להיות לפי המזיק, המקום ומי גר בו. ההשוואה להדברה כימית מפורטת בדף נפרד, וגם הדברה אקולוגית עוסקת בגישות עדינות יותר.
שאלו: איזה חומר פעיל ישמש, ובאיזה ריכוז, איפה בדיוק מרססים, כמה זמן צריך להתרחק, מה עושים עם מזון וכלים, ומה הסיכון לחיות המחמד שלכם. בקשו שיציגו רישיון ויומן ביצוע.
אם יש בבית אישה בהיריון או אדם רגיש, ספרו על כך מראש. המדביר צריך להתאים את הטיפול או להציע חלופה. מדביר שנוהג כך מעיד על מקצועיות, ומי שמבטיח "אין שום סיכון" ראוי לבדיקה.
פירתרואידים הם כלי אחד, ולא תמיד הכלי הראשון. מניעה, כמו סגירת נקודות כניסה, ניקיון, ייבוש נזילות ואחסון מזון, מקטינה את הצורך בריסוסים חוזרים.
כשמשלבים מניעה עם טיפול ממוקד, אפשר להשתמש בפחות חומר ולקבל תוצאה יציבה יותר. כך גם נמנעים מעמידות. בנוסף ראו הדברה טבעית והדברת מכרסמים לעוד דרכים לטפל בבעיות שכיחות.
החומר נוגע בחרק, חודר דרך המעטפת שלו ומשבש את העברת האותות בין תאי העצב. התוצאה היא שיתוק ומוות. לפעמים רואים חרק שמתהפך ונראה חסר אונים, כי השיתוק מתרחש לפני המוות.
רוב הפירתרואידים פועלים במגע, ולכן החרק צריך לעבור על משטח מטופל. לכן חשוב שהחומר יגיע לנקודות שבהן החרקים מסתובבים, כמו פינות, סדקים ומסלולי תנועה.
אלה שמות של חומרים פעילים, לא של מוצרים. תכשיר מסחרי יכול להכיל אחד מהם בריכוז מסוים. כשמדביר אומר לכם את שם החומר הפעיל, אתם יכולים לחפש עליו מידע ולהשוות.
ריכוזים, תוספים וצורת היישום משנים את הפעולה, ולכן אין להשוות בין שני טיפולים רק לפי שם החומר. בקשו הסבר על הריכוז ועל אופן ההכנה.
בימים הראשונים אחרי טיפול נגד ג'וקים לפעמים רואים יותר ג'וקים, כי החומר מוציא אותם מהמחבוא. זה לא בהכרח סימן שהטיפול נכשל. אם אחרי כשבועיים עדיין יש פעילות, כדאי להתייעץ.
אל תנקו משטחים מטופלים בזמן שנאמר לכם להמתין, כדי לא להסיר את החומר. כדי להשיג תוצאה יציבה, סגרו מקורות מים ואוכל. עוד על הנושא בהדברת תיקן אמריקאי.
נגד נמלים לפעמים עדיף פיתיון, כי הנמלה לוקחת אותו למושבה. ריסוס במגע הורג את מי שנוגעת בו, אבל לא תמיד מגיע לכל המושבה. לכן מדבירים בוחרים בין השיטות או משלבים.
אם נמלים חוזרות כל אביב, ייתכן שיש מושבה בקיר או בגינה. כדאי לעקוב אחרי שביל הנמלים ולמצוא את המקור. עוד שיטות עדינות יותר מפורטות בהדברה בטוחה.
פירתרואידים משמשים גם נגד עכבישים, זבובים, יתושים ועשים. נגד חרקים מעופפים הטיפול נעשה במשטחים שבהם הם נוחתים, ולא באוויר.
אם הבעיה היא זבובים, הפתרון האמיתי הוא למצוא את מקור הרבייה, כמו אשפה או נזילה. טיפול בלי הסרת המקור יביא הקלה זמנית בלבד.
בבניין משותף מזיקים עוברים בין דירות, ולכן טיפול בדירה אחת בלבד לא תמיד מספיק. כדאי לתאם עם ועד הבית טיפול בחדר המדרגות, בחדר האשפה ובמחסנים.
בהדברה במקומות משותפים צריך גם להודיע לדיירים, במיוחד למשפחות עם ילדים קטנים וחיות מחמד, ולהציב שלט לפי הצורך.
לפי משרד הבריאות, יש לאחסן חומרי הדברה וחומרים ביתיים אחרים מחוץ להישג ידם של ילדים, ולשמור את התוויות המקוריות. אין להעביר חומר לבקבוק משקה.
אין לשפוך שאריות לביוב או לחצר. ברשויות רבות יש נקודות איסוף לפסולת מסוכנת, ושווה לברר באתר הרשות המקומית. אל תשמרו חומר שפג תוקפו.
בתווית צריך לחפש את החומר הפעיל, הריכוז, המזיקים שהתכשיר מיועד להם, הוראות שימוש, אזהרות ומרווח זמן לפני כניסה. אם חסר מידע כזה, לא כדאי להשתמש.
הקפידו לא לחרוג מההוראות. ריכוז גבוה יותר לא נותן תוצאה טובה יותר, אלא רק מגדיל את הסיכון. כשיש ספק, שאלו מדביר מורשה, כמו מדביר מורשה.
טיפול מקצועי כולל שאלות ובדיקה לפני הריסוס, הסבר על החומר, הנחיות ברורות ומסמך. ריסוס רשלני מתחיל בלי לשאול ומסתיים בלי הסבר, ולפעמים מרסס חומרים באזורים שאין בהם צורך.
אם המדביר מרסס כמויות גדולות על כל הקירות כשהבעיה במקום אחד, כדאי לשאול למה. טיפול ממוקד הוא בדרך כלל עדיף על ריסוס כללי.
בחוץ לא מרססים ביום עם רוח חזקה, כי החומר עלול להיסחף, וגם לא לפני גשם, שישטוף אותו. בשעות החמות החומר גם מתאדה ופחות יעיל.
כשמטפלים בגינה, מקפידים לא לרסס צמחים פורחים שדבורים מבקרות בהם, וכן להרחיק את הריסוס ממקורות מים. מדביר מקצועי מתכנן זמן וכיוון לפי תנאי הביום.
אישה בהיריון שרוצה להקטין חשיפה יכולה לתאם מועד לטיפול כשאפשר להתרחק מהבית, לוודא אוורור מלא ולהימנע ממגע במשטחים מטופלים. כדאי גם להתייעץ עם הרופא המטפל אם יש חשש.
אין להסתמך על הכללות. אם יש בבית אישה בהיריון, הודיעו למדביר מראש. הוא יוכל להציע שיטה ממוקדת יותר או לדחות חלק מהטיפול.
תכשירים ביתיים עם פירתרואידים נמכרים בחנויות, ואפשר להשתמש בהם לפי ההוראות. אבל ריסוס לא נכון עלול לפגוע בכם, בחיות ובסביבה, ולפעמים גם להפיץ את המזיק.
אם הבעיה מוגבלת, תכשיר ביתי לפי ההוראות יכול להספיק. אם היא חוזרת או רחבה, כדאי לפנות למדביר מורשה. ולפני כל שימוש, קראו את התווית מתחילתה ועד סופה.
חומר ריסוס משאיר שכבה על משטח והורג במגע. פיתיון מושך את המזיק לאכול חומר, ומלכודת תופסת אותו מכנית. לכל אחד יש מקום, ובטיפול טוב משלבים לפי המזיק והמקום.
בבית עם ילדים וחיות, מלכודות ופיתיונות ממוקדים בנקודות סגורות מקטינים חשיפה. עוד על גישות כאלה בהדברה טבעית.
הלקוחות שואלים בעיקר אם זה בטוח, אם צריך לצאת מהבית, כמה זמן יש ריח ומתי אפשר לחזור. התשובות תלויות בחומר ובשיטה, ולכן אנחנו מסבירים בכל טיפול מה בדיוק משתמשים בו.
שאלה נוספת היא למה נראים חרקים אחרי הטיפול. לעתים זה סימן שהחומר פועל, ולעתים סימן לכך שיש מקור שלא נסגר. הדרך הנכונה היא לתאר למדביר מה אתם רואים ולחזור לבדיקה לפי הצורך.
החומר יכול להישאר פעיל על משטח יבש ונקי ימים עד שבועות, בהתאם לסוג המשטח, לחשיפה לשמש ולניקוי. משטחים נקבוביים כמו בטון מחזיקים אחרת ממשטחים חלקים כמו אריחים.
לכן לא כדאי לצפות להשפעה קבועה. אם יש נגיעות חוזרת, יתכן שיהיה צורך בטיפול נוסף, ויש לשלב מניעה כדי לא להסתמך רק על שכבת חומר.
צלמו את הסימנים של המזיק לפני הטיפול, ורשמו מתי הטיפול בוצע ואיזה חומר שימש. אחרי הטיפול תעדו מה אתם רואים בימים הבאים. התיעוד עוזר לבדוק אם הטיפול עבד, ולהחליט אם צריך טיפול חוזר.
בעסקים התיעוד הוא חלק מהדרישות, כפי שמפורט בתיק הדברה לעסק, ובבתים הוא פשוט עוזר להבין מה קורה ולהימנע מכפילות.
המחיר תלוי במזיק, בגודל הנכס ובמורכבות. הטיפולים מתחילים בבדיקה והמחירים התחלתיים.
* מחיר משוער בלבד, כפוף לאישור סופי לפני הזמנת שירות
פירתרואידים הם קוטלי חרקים סינתטיים הדומים בפעולתם לפירתרין שמקורו בצמחי חרציות. הם פוגעים במערכת העצבים של החרק, ומשמשים בחקלאות, בבית ובגינה.
לא. הפירתרין הצמחי הוא טבעי, והפירתרואידים מיוצרים באופן מלאכותי. לפי משרד הבריאות הם יציבים יותר ורעילים יותר לחרקים וליונקים מהפירתרין הצמחי.
הם נחשבים לבעלי רעילות נמוכה יחסית לחומרי הדברה סינתטיים אחרים, אבל בחשיפה גבוהה עלולים להופיע עקצוץ, חוסר תחושה ותסמינים נוספים. לכן חשוב לפעול לפי הנחיות הבטיחות.
לא תמיד. חתולים רגישים במיוחד לחלק מהם, ודגים רגישים מאוד. יש לספר למדביר על כל חיית מחמד בבית לפני הטיפול.
זה תלוי בחומר ובשיטה, והמדביר צריך להנחות אתכם. לפי משרד הבריאות יש לאוורר את החדר בזמן הטיפול ואחריו.
לפי משרד הבריאות, בהדברה בבית יש לפנות ילדים, לאסוף צעצועים, לכסות מזון ולאוורר. אין לאחסן חומרי הדברה בהישג יד של ילדים.
פשפשי מיטה פיתחו בעולם עמידות לפירתרואידים, ולכן טיפול בהם דורש שילוב שיטות ולא ריסוס חוזר בחומר אחד.
בודקים רישיון במאגר המדבירים, שואלים על שם החומר הפעיל ודורשים עותק מיומן ביצוע ההדברה, כפי שממליץ משרד הבריאות.
לפי משרד הבריאות זמן מחצית החיים שלהם קצר, יום עד יומיים, אבל הם יציבים יותר מהפירתרין הצמחי. הם רעילים לדגים, ולכן אין לרסס מעל מים.
טיפול מתחיל מ-300 ₪ ותלוי במזיק, בגודל הנכס ובמספר הביקורים.
ביקורות אמיתיות מלקוחות שחוו את השירות שלנו בשטח
המנהל של אילנית הדברות ודור שלישי למדבירים,
מספק שירותי הדברה לכל סוגי המזיקים והחרקים.
רוצים להתייעץ איתי ?
חייגו עכשיו 054-8849445