זה כנראה אחת השיטות המוכרות והנפוצות ביותר, בעיקר לאלה המחפשים פתרון זמין, זול, או הרחקת יונים לבד. הדוקרנים עשויים לרוב מפלסטיק או פלדת אל חלד, וזה מעין חודים ארוכים וחדים, צפופים אחד לשני.

איך זה עובד – את הדוקרנים יש להניח במקומות בהם יונים נוהגות לנחות, באמצעות דבק ייעודי חזק, קשירה או הברגה. החודים מונעים מהיונים לנחות במקום, או לשבת בנוחות ולהתמקם.
איפה מתקינים – דוקרנים יכולים להתאים למקומות קטנים יחסית, כמו אדן חלון, מעקה, בליטות בקירות, פרגולות, גגות רעפים, על צינורות, מזגנים, שלטים ופתחי אוורור.
ומה היתרונות העיקריים – כל עוד מניחים את הדוקרנים במקומות ספציפיים שהיונים אוהבים להגיע אליהם, כמו למשל על מזגן, היעילות גבוהה מאוד. מעבר לזה זה פתרון ונוח, קל וזמין, לא דורש ידע מיוחד בהתקנה, אלא אם היא נמצאת במקום גבוה ומסובך. בנוסף ההתקנה שלהם גמישה, אפשר להתאים אותם ולהזיז אותם לפי הצורך, ומבחינת עלות מול תועלת – היא בהחלט חסכונית.
ויש גם חסרונות – דוקרנים בולטים לעין ולא תמיד משתלבים יפה ברמה האסתטית. הם אינם יכולים להועיל במקרה שצריך לכסות שטחים נרחבים, והם לא יכולים למנוע כניסה מוחלטת של יונים שעפות לאזור, כמו במקרה של התקנת רשתות.

חולדות מגיעות לבורות ביוב לחיפוש שאריות אוכל הנמצאות בצואה. החולדה מתבוססת בתוך מי ופסולת הביוב המלאים בחיידקים, וכאשר היא לא מוצאת אוכל, היא תנסה למצוא אותו על ידי הגעה למקור האוכל עצמו וזה על ידי כניסה לצינור וטיפוס מעלה. פעולה שהיא יכולה לעשות, מכיוון שהיכולות הפיזיות שלה מאפשרות לה לטפס גם במעלה צינור, וגם כשיש בו מים, עד לאסלה וממנה לטפס החוצה. 

חולדה בבית יכולה להיות דבר מסוכן, לא רק בנשיכה והעברת מחלות, אלא גם ביצירת חרדה וטראומות במיוחד אצל ילדים ותינוקות שנתקלה בה.