אם אדן החלון, המרפסת, הפרגולה או הגג שלכם מתמלאים בלשלשת עליכם לבצע שתי פעולות. הראשונה לנקות את הלשלשת בהקדם כדי למנוע מחלות, ריח ונזק והפעולה השנייה היא למנוע מהיונים לחזור (ליונים נטייה לחזור למקומות בהן הן כבר היו).

ציוד וחומרים

• כפפות, מסכת פנים ומשקפי הגנה
• בגדים משומשים היכולים להיכנס לכביסה בסיום
• חומר ניקוי רב תכליתי + אקונומיקה (לא מתאים לכל המשטחים)
• מים רותחים
• שפכטל גירוד
• סקוץ' או ברזילית קרצוף או מטאטא ישן
• (במידה ויש) מכשיר שטיפה בלחץ מים גבוה (גרניק)

סדר פעולות הניקוי

מתחילים בהוצאת חלקי צואה גדולים על ידי גירוד שלהם באמצעות השפכטל (יש לגרד בצורה איטית ולא מהירה), שכן במהלך חלק זה הצואה מתפרקת וחלקיקים שלה מתפזרים באוויר וגם נדבקים לבגדים.  לכן מומלץ לשים מסכה, כפפות, משקפי הגנה וללבוש בגדים משומשים שניתן להעביר בסיום הניקוי לכיבוס.

בשלב הבא שופכים מים רותחים יחד עם חומר הניקוי הרב תכליתי וממתינים כ- 15 דקות לריכוך. במידה ומדובר בלשלשת של כמה חודשים ויותר שממש התייבשה, אפשר לעשות עוד סיבוב של מים רותחים וחומר ניקוי.

לאחר כרבע שעה ממשיכים בעדינות עם השפכטל, סקוץ' או עם שערות המטאטא ומשפשפים את האזור בעוצמה נמוכה עד בינונית כדי לא ליצור שריטות ונזק.

בסיום שוטפים את המקום עם מים נקיים ורואים את התוצאה. במידת הצורך חוזרים על הפעולה עד שכל האזור מתנקה.

דגשים

• בהתאם לסוג המשטח ניתן להשתמש גם באקונומיקה אם כחומר ניקוי ואם כחומר חיטוי.
• אם ברשותכם מכשיר לחץ מים, עשו בו שימוש לאחר הניקוי של החתיכות הגדולות.
• שימו לב לאן נוזלי הניקוי נשפכים. מי שבבניין משותף צריכים להקפיד שהנוזלים והלכלוך לא יטפטפו לדירה שמתחת. שכנות טובה זה משהו שצריך לשמר.        
  

  השיטה שלי

  בעת ניקוי לשלשת אני עושה שימוש במכשיר לחץ מים איכותי המבטיח הסרה וניקוי של כל הלכלוכים כולל את הלכלוכים הכי קשים ועיקשים שיש. בשלב הבא אני מחטא היטב את האזור ואז מוסיף חומרי הדברה כנגד כינים וקרציוני כינים ובכך מבטיח ששום דבר לא יוכל לצמוח שם ואתם תהיו בטוחים לגמרי.

  חברתנו מספקת שירותי ניקוי מסתור כביסה שלרוב מושפע מלשלשת של יונים – שאלו אותנו על השירות.

   

בישראל קיימים כשישה סוגי סנוניות, מתוך 40 מינים הנפוצים בעולם. אלו הסוגים העיקריים:

• סנונית הרפתות – זוהי הסנונית הנפוצה ביותר בישראל, בעלת גב כחול מבריק, עם כתם אדום על המצח. היא מקננת בעיקר מתחת לגגות בתים ובמבני חקלאות, ומוכרת בזכות צלילי הציוץ הנעימים שלה.
• סנונית המדבר – כשמה כן היא, חובבת מדברים ונמצאת בעיקר באזור הנגב והערבה. צבעי גופה בהירים יותר ולכן היא משתלבת טוב יותר גם בתנאי המדבר הקיצוניים.
• סנונית הסלעים – ניתן למצוא אותה מתעופפת לה באזור הצפוני בארץ, לצד הרים וצוקים מרהיבים. צבעה חום אפרפר והיא נוטה לקנן בנקיקים ומבנים סלעיים.
• סנונית הערים – הסנונית האורבנית שלא תוותר על מעוף ברחבי העיר, והיא זו שבונה את קניה מתחת למרפסות, גגות ומבנים ציבוריים. צבעה כחול שחור עם בטן לבנה, והזנב שלה קצר יותר משאר הסנוניות.

למרות היותו מין פולש, הצליח תוכי הדררה לכבוש אזורים נרחבים בארץ ולהתפשט בהצלחה. אלו הסיבות העיקריות לכך:

• יכולת הסתגלות מרשימה: דררה היא ציפור חזקה ובעלת יכולת הסתגלות למגוון תנאי אקלים וסביבות מחיה. היא מסוגלת לשרוד הן בסביבה עירונית והן באזורים חקלאיים ופתוחים.
• תפריט מזון מגוון: הדררה היא אוכלת-כל הניזונה ממגוון רחב של מזונות, כולל פירות, זרעים, אגוזים ופרחים. גמישות זו וחוסר בררנות במזון מאפשרת לה לשרוד ולשגשג בסביבות שונות.
• קצב רבייה והתפתחות מהירים: הדררות מתרבות בקצב מהיר יחסית, מה שמאפשר להן להגדיל את אוכלוסייתן במהירות.
• כושר הישרדות: לדררות החיות בישראל יש מזל גדול כי אין להן יותר מדיי אויבים טבעיים כמו שיש לדררות החיות באזורים שונים בעולם. למשל עופות דורסים ויונקים טורפים הניזונים מציפורים אלה.
• השפעה על ציפורים אחרים: הדררות כמו הציפורי מיינה, יכולות להיות תוקפניות כלפי ציפורים אחרים כדי להגן על טריטוריה ולהשיג מקורות מזון. הן נוטות לתפוס חללי קינון ומשתלטות על אזורים של ציפורים אחרים, וגם מונעות ממיני ציפורים אחרים סוגי מזון רבים.

כן, יונה מעבירה מחלות לבני אדם, גם בחיים וגם לאחר מותה. הטפילים שנמשכים לפגר החיה כמו פרעושים, כינים וזבובים – יכולים לגרום למחלות וחיידקים כמו סלמונלה, אם בטעות נגעתם ביונה ולאחר מכן בקרבת הפה. גם דררת היא סוג של חיידק שנמצא בצואת היונים, ויכול לעבור לבני אדם ע"י שאיפת האבק שנמצא בצואת היונים. יונים מתות יכולות להעביר גם זיהום פטרייתי וחיידקי, שעלול לגרום למחלות קשות בקרב אוכלוסייה מסוימת. גם הטפילים, הכינים והקרציונים, יכולים לגרום לגירודים, פריחה בעור ואף אלרגיה במקרה מסוים.