במסגרת התקנה של אמצעים להרחקת יונים, כחלק מהעבודה שלי כמדביר ומרחיק יונים באילנית הדברות, פגשתי גם בעלי דירה ששילמו על ההתקנה וגם שוכרים ששילמו ועל בסיס הניסיון והשיח איתם. לפני שאשתף בהתרשמות שלי בעניין, אסביר מה אומרות הלכות המשפט האזרחי והלכות הפסיקה ההלכתית. 

התפיסה הנהוגה לפי שתי סוגי הגישות המשפטיות (אזרחית ודתית) היא כי המשכיר הוא זה שנושא בעלות התשלום האמצעי להרחקת יונים. אם זאת, בשניהם, כלל זה אינו חד משמעי ובהינתן תנאים מסוימים, האחריות דווקא עוברת לשוכר.

הניסיון  שלי מהשטח מלמד כי התפיסה הזו אכן מתקיימת. במרבית העבודות שביצעתי, בעל הדירה הוא זה ששילם, והיו פחות עבודות בהן מזמין העבודה היה השוכר. מהניסיון הזה, הכנתי לכם (שוכרים ומשכירים), בהמשך, מספר טיפים בסוגיות של הדברת והרחקת יונים.

טרמיטים הם חרקים קטנים החיים במושבות עם חלוקת עבודה ברורה. חלק מהפרטים הם פועלים שאחראים על בניית הקן והעבודה השחורה, חלק מהם הם חיילים שכמובן נועדו להגן על המושבה, והמלכה האם – שכל תפקידה הוא להטיל ביצים ולהבטיח את המשך קיום המושבה. הטרמיטים ניזונים בעיקר מתאית, אותו מרכיב שנמצא בעיקר בעץ ובצמחים מסוימים. אחד הסימנים ששואלים מה ההבדל בין נמלה לטרמיט, יהיה שיש להם מחושים ישרים או מעוקלים, וגופם ישר לגמרי. חלק מהטרמיטים מכונפים ופועלים בעיקר באזורים חשוכים ולחים, והם גורמים לנזקים הרסניים למבנה בתים ורהיטים מעץ. לא קל לזהות טרמיטים בעין לא מקצועית, ולכן כדאי לשים לב לסימנים שהם משאירים אחריהם. 

מהם טרמיטים ומה הסימנים שהם משאירים? 

• תעלות בוץ – תעלות קטנות המובילות את הטרמיטים מהאדמה אל מבנה הבית, יכולים להופיע על הקירות, משקופים והחלונות. 
• כנפיים – אפשר לזהות נוכחות של טרמיטים אם מצאתם כנפיים שקופות ועדינות מפוזרות ברחבי הבית. 
• סימני כרסום – סימני כרסום או נסורת יופיעו בדרך כלל בסביבת רהיטים מעץ ועל הרצפה ברחבי הבית. 
• רהיטים חלולים – מאחר וטרמיטים נוהגים לכרסם רהיטי עץ מבפנים, תוכלו להבחין שהרהיט שלכם חלול ונאכל על ידי טרמיטים, כאשר תקישו עליו בעדינות ותשמעו קול חלול והמום. 

עוד לפני שנחקור למה יש לנו ג'וקים אחרי הדברה, חשוב שנבין למה ג'וקים מגיעים אלינו הביתה מלכתחילה, ומה מושך אותם להגיע אלינו? 

• שאריות מזון – כמו חרקים רבים אחרים, ג'וקים נמשכים למקומות עם שאריות מזון זמינים – ובבתים שלנו יש לא מעט פירורים, אוכל גלוי על השיש או בארון, שאריות מזון בכיור או על הכלים. 
• מים ולחות – ג'וקים זקוקים למים כדי לשרוד, ובבית שלנו יש שפע מזה. בין אם זה ברז דולף, שלולית מים קטנה מהאדנית, אזורים לחים כמו במטבח ובאמבטיה, ואפילו המים באסלה ובמכונת הכביסה מזמינים אליהם ג'וקים. 
• מקומות מסתור – גוקים אוהבים חום או קור? בוודאי שחום, ובבית של כולנו יש לא מעט מקומות מסתור חמים, חשוכים ואפלים. כך שאם תהיתם מה ג'וקים מעדיפים, חושך או אור, התשובה תהיה חושך וכמה שיותר. 

לפני שאסביר לכם מי הם הטרמיטים, חשוב שתבינו שככל שתהיו מודעים לכך שיש מזיקים הרסניים שכאלה, זה יכול לעזור לכם לזהות אותם ולדעת על הפעילות שלהם בבית שלכם. ככל שתקדימו לגלות אותם, כך תוכלו למנוע נזקים עתידיים, וכמובן הוצאות כספיות מיותרות. אז בואו נכיר אותם.

• איך טרמיטים נראים – חרקים קטנים שיכולים להזכיר נמלים, אך למעשה יותר קרובים למשפחת התיקנים. הטרמיט נפוץ ביותר בישראל הוא תת קרקעי, כזה שבונה את הקנים שלו מתחת לאדמה. אורכו נע בין 2 – 3 מ"מ בלבד, והחיילים שלו מגיעים עד לגודל 4 מ"מ. ראשו פחוס ויש לו זוג לסתות גדולות. 
• איך הם חיים – במושבות גדולות בהם יש מבנה חברתי ברור, הכולל מלכה, מלך, פועלים וחיילים. הם בונים תעלות בוץ כדי להגיע למקורות המזון מעל פני האדמה. הם ניזונים מחומר בשם תאית, המצוי בעץ. 
• מתי הם פעילים – בכל ימות השנה, אך בחודשי האביב והסתיו הם יוצאים מהקן במטרה למצוא בני זוג ולהקים מושבות חדשות.

החשש הגדול ביותר שישנו מעקיצות של חרקים הוא הידבקות במחלה שהם יכולים להעביר. ואכן יש חרקים כמו זני יתושים מסוימים, פרעושים וקרציות שבהחלט יכולים להעביר מחלות וחלקן גם מחלות מסוכנות. למרבה המזל, אין בנמצא הוכחות מדעיות על כך שפשפש המיטה מסוכן בהיבט של העברת מחלות. 

לצד הממצאים הרפואיים המלמדים כי אין העברת מחלות ישירה מעקיצת פשפש מיטה, יש ממצאים המעידים על השפעות בריאותיות אפשריות אחרות, מבחינה פיזיולוגית ומבחינה פסיכולוגית שיכולות להיגרם באופן ישיר ועקיף מהעקיצה. בנוסף, עקיצות פשפשים משפיעות מאד על איכות החיים.

ביחס לסיכון חיות מחמד, פשפש המיטה אינו מסוכן לחיות מחמד, הוא אינו ניזון מהדם שלהם ויש לו העדפה ברורה לדם אנושי. 

כמדביר בחברת אילנית הדברות אני יודע שכדי להבטיח שההדברה שאני מבצע תהיה בטוחה לחתול, חשוב קודם להכיר את הסיכונים הקיימים ולתת להם פתרון.  

הסיכונים שיש לתת להם מענה בהדברה בבית עם חתול, מתרכזים סביב מגע ישיר ומגע עקיף של החתול עם חומרי ההדברה.

מגע ישיר מתרחש כאשר חומר הדברה נדבק או נצמד לפרווה ולכפות הרגלים. במקרה כזה, חומרי ההדברה חודרים לגוף גם בהיספגות דרך העור וגם דרך הפה והרוק משום שחתולים נוהגים ללקק את הפרווה ואת כפות הרגלים. מגע ישיר נוסף הוא דרך שאיפה של חומרי הדברה שלא התנדפו.

סיכוני מגע עקיף עם חומר הדברה מתייחסים בעיקר לכך שהחתולים הם סוג של ציידים בייתים ואם הם ימצאו חרק, זוחל או מכרסם (חי או מת) הם ינסו לאכול אותו או לשחק אתו. במידה ואותו מזיק נחשף להדברה אז החתול ייחשף לחומר ההדברה אף הוא. בנוסף, גם ליקוק של אזורים שהודברו או שתיית מים שנשכחו בצד ונגועים בהדברה, יכולים להיות גם חלק מסיכוני המגע.

בנוסף, הדברה העושה שימוש בפיתיונות היא גם הדברה שיש לתת אליה את הדעת מבחינת החתול, שכן לחתולים יש סקרנות וגם יכולת להיכנס ולהגיע לכל מיני מקומות, כולל מקומות מוסתרים ומאחורי מכשירים בהם נוהגים להטמין מלכודות פיתיון.

למידע נוסף על סיכונים ועל פתרונות בהדברה בבית עם חתול צרו קשר כאן.