אתם שוכרים דירה כבר שנה, ולפתע מגלים שיש לכם שותפים לא רצויים בדירה. מי אחראי במקרה של טרמיטים בדירה שכורה ומי צריך לשלם על הדברה? 

• תלוי בחוזה – בעיקרון, מאחר וטרמיטים גורמים נזק למבנה עצמו, האחריות נוטה ליפול על בעל הדירה, שאמור לספק דירה תקינה לשוכרים שלו. אולם ישנם מקרים בהם הדירה התקבלה ללא נזקים וטרמיטים, ואלו התחילו להופיע בעקבות חוסר תחזוקה ותשומת לב של השוכרים. במקרה כזה, כדאי לשים לב מה מצוין בהסכם חוזה השכירות, ולבדוק מה סוכם בסעיף של נכס "ראוי למגורים". 
• טיפול – כך או כך, גם בעלי הדירה וגם הדיירים שנמצאים בה, בוודאי לא ירצו להמשיך לחלוק את הדירה עם טרמיטים שגורמים לנזקים רבים. ניתן להגיע לפשרה כמו חלוקה שווה בין ההוצאות, אך בכל מקרה לא כדאי להמתין עם הנושא ולטפל בזה במהירות האפשרית.

סיכונים בריאותיים ישירים

עקיצות

 עקיצות פשפש המיטה יוצרות אדמומיות וגירוי בעור, בעיקר של תחושת גרד ואצל חלק מהנעקצים גם כאב קל. העקיצות מופיעות כנקודות אדומות ונמצאות בקרבה אחת לשני (פשפש מיטה בוגר עוקץ כמה פעמים כדי להגיע למנת הדם הנדרשת לו). תחושת הגרד נוצרת מתגובה של הגוף לחומרי אנטי קרישה ואלחוש שאותם מחדיר הפשפש לגוף בזמן העקיצה כדי שהנעקץ לא יתעורר מהעקיצה. 

אלרגיות ורגישות

בקרב בעלי רגישות אלרגנית, עקיצות יכולות לעורר תגובה פיזיולוגית מורכבת יותר כמו: נפיחות, סחרחורת, כאבי רעש, פריחה וקשיי נשימה. לאנשים אלו מומלץ לפנות לטיפול רפואי אם הם מזהים תגובות חריגות של הגוף לעקיצות. 

שימו לב!

ככל שיש יותר עקיצות, ישנה כמות גדולה של חומרים אלרגנים המוכנסים לגוף והסיכוי לתגובה אלרגית עולה.

הפרעה בשינה

תחושת הכאב וחוסר הנוחות מהעקיצה יכולה להתעורר בפרק זמן של כמה דקות עד שעות לאחר  העקיצה ובמקרים רבים, אנשים מתעוררים מוקדם בבוקר מהכאב או מתחושות הגרד המציקה. ההפרעה הזו בשינה, משפיעה על התפקוד של הגוף והתפקוד המנטאלי במיוחד אם העקיצות מתבצעות באופן מתמשך.

סיכונים בריאותיים עקיפים

גירוד יתר

כאשר תחושת הגרד מציקה, יש סיכון שגירוד יתר יוביל ליצירת פצע בעור שעלול להוביל להתפתחות של זיהומים, כתוצאה מחדירת חיידקים וכל מיני פתוגניים. 

חרדה ונדודי שינה

הנוכחות של פשפש המיטה בבית יכולה לעורר חרדה ומתח בקרב אנשים ובמיוחד בקרב ילדים. חשש וחרדה מהעקיצות, תחושה מפחידה של חרקים זוחלים על הגוף, נדודי שינה וקושי להירדם. אלו תחושות לא בריאות מבחינת נפשית המשפיעות על התפקוד היומיומי. 

הדברה בטוחה לבית עם חתול אך באותה מידה גם יעילה, תלויה בשלושה דברים: ניסיון ומקצועיות המדביר, שימוש בגישה של הדברה ירוקה ואחריות של בעל החתול.

תוכנית הדברה (ניסיון מדביר)

כאשר חומרי הדברה מיוצרים, הוראות השימוש והבטיחות שלהם מטעם היצרן, מכוונות עבור בני אדם ופחות כלפי בעלי חיים. הסיבה היא שלכל בעל חיים יש מערכת פיזיולוגית אחרת ובמרבית המקרים רמת הרגישויות של חיות המחמד היא גבוהה יותר, כך שלא אפשרי לתת מענה לכל בעלי החיים מבחינת ייצור חומר ההדברה. 

את הפער הזה של חומרי הדברה והתאמה לבעלי חיים, ממלא מדביר עם ניסיון שמכין תוכנית הדברה מתאימה, לאחר קבלת מידע מקיף על חיית המחמד במקרה הנוכחי, חתול. 

הדברה ירוקה היא מונח שנכנס לשימוש לפני כשלושה עשורים ומאז הוא רק מתחזק וכיום הוא המגמה השלטת בתחום תהליכי פיתוח הדברה. 

הדברה ירוקה, היא גישה שהתגבשה, בעקבות עלייה במודעות ההשפעות השליליות בהיבטים בריאותיים וסביבתיים של חומרי הדברה שהיו בשימוש בשנות ה- 60 וה-70. חומרים שגם סיכנו מאד את החי והסביבה אך גם גרמו למזיקים לא מעטים, לפתח עמידות לחומרים.

ישנם כמה עקרונות בסיס להדברה ירוקה שהופכים אותה להרבה פחות מסוכנות לעומת ההדברה הישנה:

1. שימוש בחומרים טבעיים כבסיס להדברה (חומרים המתפרקים מהר יותר)
2. חומרים פחות רעילים לסביבה ולבני אדם אך מספיק רעילים למזיקים
3. תהליכי הדברה המשלבים כמה סוגי הדברה: הדברה ביולוגית, הדברה מבוססת חומרים אקולוגיים, הדברה גבישית (פיתיונות ייעודים), הדברה מכאנית ואלקטרונית. 

חשוב לדעת כי חומרי ההדברה שמדבירים מקצועיים עושים בהם שימוש, כולל אני באילנית הדברות הם חומרים מורשים ומפוקחים על ידי המשרד להגנת הסביבה והם בהתאם למדיניות של אמנת שטוקהולם עליה חתומה גם ישראל לצד עשרות מדינות נוספות. 

הידעתם?

אמנה שטוקהולם משנת 2001, עוסקת במדיניות הטיפול והשימוש במזהמים וחומרים רעילים בעלי סיכון לחי ולצומח, והיא מחייבת מדינות לנקוט צעדים להפחתה ובקרה על שימוש בחומרים רעילים.